לחשוב חכם

כל אחד יכול לנצל את כישוריו השכליים טוב יותר, וכל אחד יכול להיות הרבה יותר חכם מכפי שהינו. אם רצוננו הוא שחיינו יתנהלו בדרך אינטליגנטית עלינו לנווט אותם בדרך כזו ולהיות אינטליגנטים בעצמנו. בספרה "לחשוב חכם" מציגה ד"ר צביה גרנות פתח אל ההגיון, ושיקול הדעת. פתח לחשיבה יצירתית המעלה תובנות רבות לגבי הדרך בה אנו חושבים, דפוסי התנהגות שאנו מסגלים לעצמנו ועל הדרך בה נוכל לנווט את חיינו לדרך מהנה ומעשירה.

מדענית קובעים כי אנו מנצלים חמישה אחוזים בלבד מהפוטנציאל השכלי שלנו. יכולות להיות לכך שתי סיבות: או שאנו משוכנעים שהגענו לשיא יכולתנו, או שאנו מסתפקים בחמישה אחוזים בלבד של כישורינו השכליים.

מוסדות ההשכלה של ימינו מגן הילדים ועד האוניברסיטה, מלמדים אותנו על מה לחשוב, אך איש אינו מלמד אותנו כיצד לחשוב. העולם התפתח מאוד מבחינה טכנולוגית אך שום התפתחות לא חלה בשימוש שעושה האדם בשכלו. גרנות טוענת כי על אף התחכום הטכנולוגי, ברמת הפעילות המחשבתית נשאר האדם בשלב ההתפתחותי של אבותינו שוכני המערות, לכן אין דבר מצליח יותר מהבינוניות כי כל אחד מבין אותה היטב.

אינטליגנציה איננה קטלוג של מה שאנחנו יודעים, ולא רשימת העובדות שליקטנו במהלך חיינו. היא כושר ניצול יעיל של עיבוד המידע הנקלט בשכלנו. כדי שנהייה אינטליגנטיים עלינו להשיג שני דברים: הכרה בשימוש המוגבל שאנחנו עושים בשכלנו, והכרה ביכולתנו לעשות בו שימוש אינטליגנטי הרבה יותר. אם לא נסתפק בחשיבה שטחית ונחפש דרכים רבות לראות את המציאות בבהירות רבה יותר ומנקודות ראות רבות יותר, נהיה בדרך הנכונה להעצמת חוכמתנו. אם כך המכשול הראשון שעליו נצטרך להתגבר יהיה אפוא שביעות הרצון מעצמנו והאשליה שאנחנו מספיק אינטליגנטים כפי שהיננו. כולנו משוכנעים שמגבלות שכליות חלות רק על אנשים אחרים ולא עלינו.

"ידע אמיתי הוא הכרה בשיעור בורותך" קונפוציוס. עלינו להפסיק לבלבל בין ידע לחוכמה. לעכל את הרעיון שאין קשר בין הצלחה מקצועית וחומרים לבין בגרות שכלית, ולהכיר בכך ששכלנו מנוצל באופן מוגבל מאוד. כאשר אנו מבינים עד כמה שגויה שאיפתנו לעליונות, מתרחשת ההכרה בכך שהצורך להיות יותר מהאחרים, הוא זה אשר גורם לנו להרגיש כל הזמן פחות מהאחרים. הוויתור על האשליה שאנחנו מוצלחים יותר מהאחרים מביא אותנו למצב בו אנו יכולים להתחיל ללמד את עצמנו מה שלא ידענו עד היום, לאהוב את עצמנו, לאהוב את העולם, לאהוב אנשים אחרים. אנשים לא נמדדים עוד בעינינו על פי יחסם כלפינו.

כשאנחנו מתאמצים להיות חכמים יותר זה מזה, אנו מכלים את משאבינו הפנימיים במאבק שבו אין סיכוי לאיש לנצח, מכיוון שלעולם לא נצליח להיות חכמים יותר מכולם. ברגע שאנו מפנים את משאבי הנפש שלנו למאמץ להיות חכמים יותר מכפי שהיינו עד כה, איננו יכולים להפסיד. אנו יכולים רק להרוויח.

על מנת להשיג נפש בריאה לדברי גרנות אנו זקוקים לתיקון שיבושי החשיבה שלנו. על מנת לשנות דפוסי התנהגות מכשילים, עלינו לפנות אל הכלי המייצר את מחשבותינו השגויות כאן ועכשיו.

גרנות מעלה לדיון את סגידת החברה לידע ולאנשים הנחשבים על פי המדד החברתי הנורמטיבי למצליחנים. אלה שהוכיחו נחישות ודבקות במטרה, כבשו לעצמם עמדה חברתית והתקשטו בכל סמלי הסטטוס והיוקרה: תואר, כסף, מעמד, ואם זאת חיי רבים מהם רצופים קונפליקטים ומערכות יחסים הרסניות בגלל התנהגות ששום חוכמה אין בה. ומעמידה את השאלה, מה הטעם שאנחנו כה חסרי אונים כלפי הדברים החשובים לנו ביותר? מה הטעם בכל הכסף שאנחנו מרוויחים ובכל ההנאות הזמינות לנו אם אנו חיים בקונפליקט מתמיד עם העולם הסובב אותנו?

ההסבר לכך הוא שאין כל קשר בין ידע, כישורים והצלחה מקצועית או חומרית לבין בגרות שכלית ובריאות נפשית. החיבור המוטעה שאנחנו עושים בין חוכמה להישגים חיצוניים נובע מתופעה מחשבתית הידועה בשם "אפקט ההילה". בה אנו נוטים לחשוב שאדם מוכשר מאוד בתחום מסוים יהיה מוכשר מאוד גם בתחומים אחרים. אך העובדה היא שלהיות מסוגל להשתמש בידע כדי שיסייע לך להיות מאושר יותר ובעל רמה אנושית גבוהה יותר- לזה אין שום קשר עם השכלה.

את פריצת הדרך לגבי חקר האינטליגנציה עשה הווארד גרדנר פסיכולוג מאוניברסיטת הרווארד שבשנת 1993 ביטל את ההנחה שיש אינטליגנציה אחת בלבד, ומיפה שבע אינטליגנציות אנושיות, ביניהן אינטליגנציה גופנית, אינטליגנציה מוסיקלית, אינטליגנציה תוך-אישית המשקפת יכולת להבחין במניעים וברגשות שלנו ושל הזולת, ואינטליגנציה בין-אישית המאפשרת להפעיל ידע זה לצורכי הסתגלות סביבתית. שתי האחרונות שלמעשה מהוות אחת הנקראת אינטליגנציה הוליסטית שאליה מנסה גרנות להוביל אותנו במסע הזה.

מהותה של האינטליגנציה ההוליסטית לדבריה היא יצירת חיבורים ושלמות. היא מחברת רגשות עם תבונה ויוצרת רגשות אינטליגנטיים. זו כורכת את כל חלקי אישיותנו ויוצרת עצמיות שלמה. מקשרת בין עולמנו הפנימי לעולם החיצוני ויוצרת תחושת השתייכות ואחריות.היא מאפשרת לראות את הקשר בין הדברים ואת האופן שבו משפיע דבר אחד על האחר. זוהי לדבריה התגלמות החוכמה הטבעית שלנו כשאיננו מפריעים לעצמנו להיות חכמים. ואם אין אנו מגיעים לרבדים העמוקים שלה, הרי זה בגלל המחסומים הרבים שהצבנו בדרך אליה.

הצעד הראשון להתקרבות הינו הכרה בכך ששכלנו המפואר מנוצל באופן מוגבל מאוד.
יש החושבים שהם חכמים כשהם מותחים ביקורת, יש החושבים שהם חכמים כשהם מרוויחים על חשבון מישהו אחר, ויש כאלה שחושבים שהם חכמים כאשר הם שולטים באחרים. הכרה בטיפשות שבמעשים אלה מהווה צעד לקראת היותנו חכמים יותר אך כרוכה גם בשבר עמוק בדימוי העצמי הכוזב שבנינו לעצמנו. לכן זיהוי החלקים האוויליים של עצמנו דורש אומץ רב.

אדם יכול להיחשב לאינטליגנטי רק אם באפשרותו להציג את חייו כדוגמה לחופש מתסכולים ומכעסים ומעלבונות, כדוגמה למעורבות במערכות יחסים המיטיבות עם כל הצדדים ומעשירות אותם. המדד לרמת האינטליגנציה של כל אחד מאיתנו הוא יכולתנו להעלות את חיינו לרמה איכותית וגבוהה יותר, ומידת הסיפוק שאנו מפיקים מהם.

לדברי גרנות עלינו להציב מולנו מראה שתשקך את הפרצוף האמיתי של עצמנו ושל החיים שאנו מנהלים וכשנתחיל להאמין רק לה נהפוך אנשים הוליסטיים שרוצים לראות בחיינו הזדמנות להגשים מה שנועדנו להגשים. אנשים היודעים שעליהם לעשות מאמצים כדי להיות מה שהם רוצים להיות. אנשים המכירים בכך שלא יוכלו להגיע לרמה הגבוהה ביותר של עצמיותם אלא אם ישתמשו בשכלם באופן נכון ומלא.
 
 
 
 

תהליך שינוי אישי        סדנאות לנשים     מאמרים

nashim.sadnaot@gmail.com עטרת סנפיר תואר שני, לימודי נשים בשילוב אומנויות טל. 052-2619266 אימייל